לתפוס ראש

בסוף אשפזו אותו. אני זוכרת את הלחישות על זה שהוא איבד את הראש בגלל אבא שלו, שהיה ב-101 והטריף את הילד; רצה שיהיה מפקד, שיהיה הכי גבר, הכי טוב. ראשון יא קאזה, כמו באבא. אני הייתי קצת לפני כיתה ג', עשיתי את עצמי כאילו אני משחקת בצד, אבל האוזניים שלי כוונו לציד מילים שמנסים להחביא. 

לאבד את הראש

היה לו ראש יפה. כלומר, ממש יפה. עגול, עם תספורת קצוצה מזהב, מאלו שרוצים לשלוח יד וללטף הלוך וחזור, ובתוך הראש היו לו המון סיפורים שידע לספר ככה שנאמין להם. אפילו כשאמר שהוא פגש את גוליבר ושממנו למד להבדיל בין נמלים לגמדים קטנים – אכלנו את זה. היינו מסתובבים עם העיניים על האדמה, מחפשים טור נמלים, וכשמצאנו, נקרעו לנו העיניים מהמאמץ להבחין אם מדובר בצבא של גמדים שרק עיוורים לא מסוגלים לזהות. "עיניים שרואות רק את מה שהן מכירות", היה חוזר באוזנינו אחרי מה שלמד מגוליבר.

כשלקחו אותו לבית החולים אני זוכרת שממש הצטערתי. חשבתי שחבל על הראש שאיבד. אחר כך שמעתי את אימא מסבירה לאבא שצריך להיזהר מיותר מדי לחץ, שאסור להגיד לילד שיהיה הכי טוב והכי מצוין כי בסוף זה מה שקורה ושהוא לא צריך ללחוץ עלינו יותר מדי בעניין שיעורי הבית וכל זה. אבל אבא אמר: גוטניו. זו היתה המילה שלו להרבה דברים, משהו כמו 'עזבי אותי באימא שלך' או 'למה עכשיו' או 'אני עייף, כל כך עייף'. ואחרי זה הוא אמר שיש הבדל בין ללחוץ על ילד שיהיה הכי טוב במה שאתה רוצה ובין ללחוץ עליו שיצטיין במה שמעניין אותו ושלילדים של גיבורים מיחידה 101 קשה יותר ושהיא יכולה להיות רגועה כי הוא סתם חובש במילואים.

לסובב את הראש

לכבוד ראשים שאבדו; לכבוד ראשים שאינם פוחדים להצטיין; לכבוד המבקשים לדעת את כל הראש שלהם בלי פחד; לכבוד היודעים שלא תמיד המקום הראשון הוא הראש; לכבוד היודעים לתת גם את הלחי השנייה; לכבוד התאבים לדעת את ראשו של האחר ומסוגלים לכבד אותו; לכבוד צווארים הנושאים את הראש, שיודעים לסובב אותו ככה שיידע גם את זנבו.

לכבוד זנבות המאזנים ראשים; לכבוד שנה המכבדת את האדם על ראשו ועל זנבו; לכבוד שנה שאינה דוחפת בתור ואינה ממהרת לקחת מקום ראשון בשום מצעד; לכבוד שנה של ראשים מדברים; שנה שמגדילה ראש, מזהה מי בשועלים ומי באריות; ולכבוד שנה שבה נדע את הזנב ואת הראש, וכך נוכל להחליט מה אנחנו רוצים להיות או לא להיות – אני מביאה לכם תבשיל העושה שימוש בבשר הראש והזנב, נתחים שאני אוהבת במיוחד, על שלל המרקמים שבהם ועל הריח המתפשט בבית ושולח זרועות וקורא לבוא אל הסיר. שנה טובה. מכל הלב, שדווקא הוא נשכח בסדר הברכות.

תבשיל בשר ראש וזנב בירוקים

התבשיל עושה שימוש בבשר הראש ובזנב. הם זולים יחסית והם מענגים ומתאימים לתבשילים ארוכים. הסבלנות נותנת בהם את כל הטעם. הסיום בתבשיל הזה נעשה בעזרת כמות גדולה של עלים ירוקים, המתמסרים לחום ונותנים את כל הנוזלים שלהם לסיר.

המצרכים:

1/2 ק"ג בשר ראש נקי טרי, חתוך לנתחים של 5X5 ס"מ

1/2 ק"ג בשר זנב פרוס

2 כפות שמן תירס

5 בצלים בינוניים קצוצים דק

חצי בקבוק יין לבן יבש

3/4 כפית פלפל שחור

4 כפיות מלח

1 כפית כורכום

1 ראש שום

1 ראש חסה קצוץ גס

עלי מנגולד (בלי החלק הלבן) קצוצים גס

1 כוס בצל ירוק קצוץ

1 כוס עלי כוסברה קצוצים גס

אופן ההכנה:

בסיר גדול עם תחתית עבה שמים את שמן התירס. מחממים היטב ומוסיפים את הבצל. מטגנים את הבצל על אש קטנה עד שיזהיב – מדובר בספק טיגון, ספק ייבוש, שלוקח לפחות חצי שעה. הכוונה היא להשחים את הבצל במינימום שומן, שכן אותו מביא בשר הראש בנדיבות גדולה. מוסיפים את קוביות הבשר, משחימים מכל הצדדים ומוסיפים את היין. ממשיכים לבשל על אש בינונית, עד שיתאדו הנוזלים. יוצקים מעט מים עד לכיסוי הבשר. מוסיפים את התבלינים, טועמים ומתקנים תיבול. מכניסים את ראש השום, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש למינימום. מבשלים 4-3 שעות בסיר מכוסה על אש קטנטנה. כשהנוזלים בסיר התאדו כמעט לגמרי, מוסיפים את כל העלים הירוקים, מכסים ומבשלים במשך חצי שעה נוספת. טועמים ומתקנים תיבול. מי שאוהב, יכול לסחוט פנימה מעט מיץ לימון. אוי, כמה שזה טעים וכמה טוב לו על גבעה של אורז.