געגועים וקובנייה

ראש השנה ממלא אותי תמיד בזיכרונות ובגעגוע לבית סבתי וסבי ז"ל, שהגיעו ארצה אחרי מסע רגלי של שנים מכורדיסטן לארץ ישראל. אני זוכר איך עזרתי לסבתי חנה בגינת הירק שטיפחה בלב שכונת הכורדים בירושלים, שבה היא גידלה בין השאר גפן, קלמנטינה ועץ רימון. היא היתה טורחת ומכינה תבשילים מופלאים שכינסו סביבם את כל המשפחה, החברים השכנים ועוברי אורח. 

בימים ההם היה נהוג להעניק עזרה הדדית, וסבא גבריאל הקפיד לתרום לשתי קופות צדקה – אחת של ספרדים והשנייה של אשכנזים, והוא הקפיד לשים את אותו סכום בשתיהן. כולם היו משפחה גדולה, ותמיד ידעתי שיש על מי לסמוך. בראש השנה התכנסה כל המשפחה בבית הכנסת, וכל באי בית הכנסת עלו לבית של סבא וסבתא והיטיבו לבם במאכלים שלא נגמרו. שם התאהבתי בטעמים, באנשים, בעבודת האדמה ובמטבח. היה זה רק טבעי שאחרי השירות הצבאי אלמד גינון ואעבוד במקביל במטבח.

בערב ראש השנה אנחנו יושבים עם יקירנו ומתחברים לשורשים. כשאנחנו נוטלים את  גרגירי הרימון שמכתימים את ידינו אנחנו מברכים "יהי רצון מלפניך שירבו זכויותינו כרימון", ובעשרת הימים הבאים אנחנו עורכים חשבון נפש. בימים כאלה מכה בי המחשבה שעלינו לצבור זכויות בנתינה, בעזרה ובהקשבה.

יקובנייה ופלמידה לבנה על צזיקי מחלב עזים עם פקוס

המצרכים:

לקובה:

300 גרם בורגול דק

300 גרם פילה פלמידה לבנה, קצוץ בסכין (אפשר להשתמש בכל דג ים לבן)

3 כפות רסק עגבניות

2 שיני שום

4 כפות גרגירי רימון

חופן פטרוזיליה קצוצה

פלפל חריף, לפי הטעם

מלח

פלפל

שמן זית

מעט נענע

לצזיקי

1 ליטר יוגורט מחלב עזים

3 פקוס או מלפפון בלאדי

4 שיני שום, כתושות

מלח ים אטלנטי

שמן זית

ההכנה:

1. מכינים את הקובה: משרים את הבורגול במים פושרים עד שהוא מתרכך, ומסננים היטב. מוסיפים את שאר המרכיבים ומניחים שעה במקרר.

2. טועמים ומתקנים טעמים. יוצרים קציצות מאורכות.

3. מכינים את הצזיקי: מסננים את המים מהיוגורט דרך בד, ומניחים לשעתיים-שלוש.

4. מגוררים לתוך היוגורט המסונן פקוס או מלפפון בלאדי. מוסיפים את שיני השום, מלח הים ושמן הזית ומערבבים.

5. להגשה: מניחים את הקובה על הצזיקי, ומקשטים עם גרנדין (מיץ רימונים מרוכז).