כל התורה על רגל אחת

1. מי כתב את התורה?

לפי היהדות, התשובה חד משמעית: משה רבנו, למעט הפסוקים האחרונים בספר דברים, שאותם כתב יורשו יהושע בן נון. הפסוקים המלמדים כי משה כתב את התורה (שהוכתבה לו בידי הקב"ה בכבודו ובעצמו) הם "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר י"ז); "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה'" (במדבר ל"ג); ו"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל … וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם….וַיְצַו מֹשֶׁה… לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה ….וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד" (דברים ל"א). גם בתלמוד מיוחס התפקיד למשה, אם כי מועלית קושיה: כיצד כתב את שמונת הפסוקים האחרונים בספר דברים, שבהם מתואר מותו. התשובה היא שיהושע בן נון כתב את הפסוקים האלה.

2. לכל חומש – כינוי

כולנו מכירים את חמשת חומשי תורה בשמותיהם הידועים – בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים. בספרות חז"ל, ובכלל במסורת היהודית, יש כינוי לכל ספר. ספר בראשית זוכה לתואר "ספר הישר" (על שם האבות הישרים), ספר שמות נקרא "ספר שני", ספר ויקרא שמו "תורת הכהנים" (בשל העיסוק המרכזי בבית המקדש ובעבודת הכהונה), ספר במדבר נקרא "חומש הפקודים" בשל המפקדים שנערכו במהלך המסע במדבר וספר דברים נקרא "משנה תורה", מפני שיש בו חזרה כללית על מצוות רבות שהוגדרו בספרים הקודמים.

3. מה בין פרשייה פתוחה לסתומה?

התורה מחולקת לפרשיות שונות, חלקן פתוחות וחלקן סתומות. אם הפרשייה מתחילה באותה שורה שבה הסתיימה קודמתה, היא נחשבת לפרשייה סתומה, אך אם היא מתחילה בשורה חדשה, זאת פרשייה פתוחה. מובן שיש לכך משמעות: הפרשיות הפתוחות מצביעות על חלוקה ראשית של הטקסט, ואילו הסתומות מסמנות חלוקה משנית בלבד. השוני ביניהן כל כך מהותי, עד שלפי ההלכה, שינוי בכתיבת ספר התורה בין פרשה פתוחה לסתומה גורם לפסילת הספר כולו.

4. פרשת השבוע: לא מה שחשבתם

כיום אנחנו מכירים את פרשת השבוע – אותו חלק בתורה שקוראים מדי שבת (ואת חלקו גם בשני וחמישי) בבית הכנסת. יש 54 פרשות שבוע, ואלה נקראות לאורך השנה. החלוקה הזאת לא היתה קיימת בעבר והחלה בבבל. בארץ ישראל נהגו לחלק את התורה ל-154 פרשות (ובמקומות אחרים ל-167), ולפיכך, קריאתו של ספר התורה היתה נמשכת שלוש או שלוש וחצי שנים.

5. חמשת חומשי תורה: חלק אחד

באופן עקרוני, התורה היא ספר אחד בלבד. התיעוד הראשון לחלוקת התורה לחמישה ספרים נמצא בתלמוד הירושלמי (סנהדרין י'), אם יש הטוענים שהחלוקה לחומשים החלה כבר בתקופת המשנה. כלומר, בעבר לא היו בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים, אלא מקשה אחת שלמה. בארץ ישראל נהגו לחלק את התורה ל-154 פרשות (ובמקומות אחרים ל-167), ולפיכך, קריאתו של ספר התורה היתה נמשכת שלוש או שלוש וחצי שנים.

6. תורה שבעל פה: חלק מהתורה

חז"ל מספרים שמשה קיבל את התורה עם התורה שבעל פה. התורה ירדה בכתב, ואילו התורה שבעל פה – כשמה כן היא – נמסרה לו בעל פה. יש לכך כמה הוכחות, ואחת העיקריות שבהן היא חוסר היכולת של התורה לעמוד לבדה כטקסט, על שום שהוא סתום לעתים. כך, לדוגמה, בפסוק "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" – רק מהתורה שבעל פה מובן שמדובר בתפילין, ורק בה מבוארים הדינים השונים הקשורים לכך. כלומר, בלי התורה שבעל פה היינו כמגששים באפלה, מפני שהתורה שבכתב מכילה רק את התמצית המזוקקת ביותר של המידע הנדרש לנו. כך עברה התורה שבעל פה מדור לדור, עד שבשלב מסוים, מתוך חשש שמא תשתכח מישראל, עלתה על הכתב בדמות המשניות, שבוארו כמה מאות שנים לאחר מכן באמצעות התלמוד (גמרא).

7. מי מסר למי?

אופן העברת התורה, ובכללה התורה שבעל פה, מתואר בפתיחה למסכת אבות: "משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה".

8. הנצרות והאסלאם: בעד התורה

התורה נמצאת בבסיסן של הנצרות והאסלאם. שתי הדתות מאמינות באמיתותה (עם סייגים שונים, כמובן), והמחלוקת נמצאת רק בהמשך. הנוצרים הקתולים מאמינים בשבע מצוות בני נוח, ואילו האסלאמים מקבלים את העובדה שהתורה ניתנה לבני ישראל בהר סיני, אם כי טוענים שהיהודים פירשו את הטקסט באופן שגוי. מעניין לגלות שהטענה הזאת אינה מופיעה בקוראן, והעלה אותה בתקופה מאוחרת בהרבה, רק במאה ה-17, איש הדת המוסלמי איבן-חאסים.

9. כיצד נבנה התנ"ך?

התורה היא רק חלק מהתנ"ך (תורה, נביאים, כתובים), אבל חלק מהותי ובלתי נפרד ממנו. איסופם של 24 הספרים נמשך מאות שנים – החל בתקופת בית שני וכלה בשנת 200 לספירת הנוצרים. מחשבה לא קטנה הושקעה בתהליך האיסוף, ובדרך ויתרו חז"ל על חלק מהספרים (ספר הישר, לדוגמה), התלבטו לגבי חלק אחר (קהלת, שיר השירים, אסתר) ובסופו של דבר, חתמו את התנ"ך עם הספרים המוכרים לנו כיום, שבראשם כמובן חמשת חומשי תורה.

10. מי חיבר את ספרי התנ"ך?

את חמשת חומשי תורה חיבר משה רבנו, למעט הפסוקים האחרונים, על פי המדרש, וכן כתב את ספר איוב; יהושע כתב את הספר הקרוי על שמו; שמואל כתב את ספרי שמואל, שופטים ורות; דוד המלך כתב את ספר תהלים (לפי הנאמר במסכת בבא בתרא, הוא חיבר מזמורים משלו וערך מזמורים שהגיעו מעשרה אנשים: אדם הראשון, מלכיצדק, אברהם, משה, הימן, ידותון, אסף ושלושת בני קרח); שלמה המלך כתב את משלי, את שיר השירים ואת קהלת; ירמיה כתב את ספר מלכים, את איכה ואת ירמיה; חזקיה וסיעתו כתבו את ספר ישעיה; אנשי כנסת הגדולה כתבו את ספרי יחזקאל, שנים עשר, דניאל ומגילת אסתר; ועזרא כתב את ספרו עזרא ואת דברי הימים עד לתקופתו.