"והערב נא בפינו"

בין ריבת אתרוגים למרקחת ערבות

האתרוג, שיש לו טעם ויש לו ריח, נחשב למשובח שבמינים. הערבה, ה"פחותה" שבהם, נטולת טעם ונטולת ריח. בסוף החג, בהושענא רבה, השניים מחליפים תפקידים: האתרוג נדחק בפני הערבה. מדוע? מה בין זה לזו? מה יש לש"י עגנון לומר בנידון, ואיך זה קשור לברכות התורה ולתחילת השנה?

הרבנית יפית קליימר היא מרצה לתנ"ך, מדרש ומחשבת ישראל במת"ן, אמונה וב-WebYeshiva. חברת בית הלל ומיזם משיבת נפש, עד לאחרונה מנהלת ב"צהלי".